אודות

משפחת גחלת הזיכרון, מספרת את סיפורה הייחודי של כל משפחה, בכל מקום בעולם.
זהו סיפורה של כל משפחה, הזוכרת את עברה ומתייחדת פעם בשנה-ביום השואה , עם זיכרון השואה והגבורה בתוך הבית,
בטקס קבוע עם ערכת גחלת הזיכרון .  

מטרת רעיון גחלת הזיכרון היא לאחד משפחות בישראל ובתפוצות למסורת קבועה, פשוטה וזמינה של טקס לזיכרון השואה והגבורה ולחיזוק הלכידות המשפחתית בהטמעת 6 ערכים המרכזיים לעמנו.

 
השנים שחלפו, הרגשות שקהו והתמעטותם של ניצולי השואה, מחדדים את החשיבות ביצירת טקס קבוע,
שישמר את מורשת המשפחה והמשכיות הדורות ויוקיר את דור התקומה – בזכותו אנחנו כאן היום.
אלמנטים אלו מהווים  מרכיב מרכזי ,שהוא חידוש בנוף הזיכרון. עיצוב ערכה זו בא מן הצורך לטקס אינטימי,פנים-משפחתי וקהילתי.
כך תתעצב הדרך הייחודית של המשפחה לזכור ולהוקיר .

טקס מאלף ומהלב!!!!

יבוא יום ומתכונת זו של טקס משפחתי,
תהיה צורת האזכרה הנפוצה והחשובה מכל.

אנא, עשו כי תבנית זו תהיי נחלת הרבים,בעם – ישראל
וגם מחוצה לו.

כי "זיכרון העבר ,הוא מפתח העתיד!"

המייסדים:

הרקע לרעיון
יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין מדי שנה במגוון פעילויות: אזכרות, צפירת זיכרון, עצרות עם, טקסי התייחדות,
דגלים בחצי התורן ונסיעות בני נוער לפולין. כל העם היהודי ובני עמים אחרים מתייחדים עם זכר השואה ותוצאותיה;
אך דווקא ברמה המשפחתית- אישית, אין  טקס או פעילות להנצחת יום מיוחד זה.
השנים שחלפו, הרגשות שקהו והתמעטותם של ניצולי השואה, שמיעוטם עדין בחיים,
מחדדים את החשיבות ביצירת טקס קבוע שיעבור מדור לדור ויישמר את שרשרת המידע והזיכרון.
זהו טקס שדרישה לו,צמחה מהצורך הפרטי והאישי ומפניות אינסופיות של ניצולי שואה ובני הדור השני.

מטרתנו היא- לאגד משפחות יהודיות בישראל ובתפוצות למסורת טקסית של זיכרון,
חינוך הילדים להנצחת עדות השואה וגבורת הנספים ולייחד מקום להוקרת חסידי אומות העולם.
לצורך כך יצרנו את טקס גחלת הזיכרון, במסגרתו בני המשפחה מדליקים נרות, חולקים מידע,
ידע וזיכרונות –ומעבירים זאת לדורות הבאים.

מוגשת לכם בזאת ערכה המכילה  תוכנית של  ערב משפחתי/מוסדי  ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.
מטרת הערכה לבנות ערב, המכיל תוכנית מוגדרת בעלת ששה מרכיבים, לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה,
תוך הדגשת הערכים המייחדים ערב זה.
אנו במשפחת גחלת הזיכרון  מנסים לבנות את הערב באופן אינטראקטיבי,
המשתף את בני המשפחה וכמובן שיש מקום ליוזמות אישיות, משפחתיות ומוסדיות.

דבריו של שאול מייזליש:
ערכה זו שבידיכם, מהווה חידוש בנוף הזיכרון ובאקלים שימור אחת החוויות המכוננות של עמנו – חווית השואה.
ערכה זו באה למלא חלל שהתהווה בתחום הביטוי האישי והמשפחתי לציון יקירי העם היהודי שאבדו בשואה ויש בה כדי מענה לרצון שניבע מזה שנים רבות לטקס משפחתי ולזיכרון אינטימי פנים-קהילתי.
יש בדפוסים ובתובנות העולים מן הערכה, כדי להיות גם עוגן לעריכת טקסים בבתי הספר,
במרכזים קהילתיים ובמסעות של בני נוער ומבוגרים לפולין ולגרמניה, שהיו לבתי הקברות הענקיים של העם היהודי.
הערכה מעניקה סדר של ערב מאורגן, אולם היא מותירה גם מרחב רב לדמיון, ליצירתיות אישית של כל משפחה, קהילה ומוסד.
היא משלבת בין האבדון והחידלון לבין ראיית התקומה כקו רקיע אופטימי המאיר את חשכת הימים ההם.
נשמח לשמוע הערות והארות וכן חוויות שעלו בעקבות קיום ערבים על בסיס ערכה זו.

              


פרופ' שבח וייס:

השואה היא האירוע המחריד, הזדוני והאובדני ביותר בתולדות העם היהודי והאנושות.
השואה היא מתן פסק דין מוות בעינויים לעם שלם, וביצוע גזר הדין בשיטות שטניות לאורך שש שנים ויותר,
קבל עם ועולם. השואה התחוללה כמעט באין פוצה פה מצד ראשי האומות החופשיות,
ותוך עידוד ושיתוף פעולה מצד חלק מעמי אירופה, ולא רק (גם המופתי אל חוסייני), וככזו - היא תמצית הזוועה.
מי שאיבדו את יקיריהם, לסוגיהם ולדורותיהם, את קהילותיהם, שליש מעמם, לא מסוגלים, לא רוצים לשכוח וגם לא לסלוח.
רבות הן צורות הזיכרון הציבוריות, ומתגוונות מדור לדור, אך טרם גובשה מסורת מוצקה של אבל ברמת המשפחה.
רעיון הגחלת מציג בפנינו אפשרות של הפרטה משפחתית של האבל הציבורי, הממלכתי והלאומי.
יום יבוא וזו תהא צורת האזכרה המרכזית, הנפוצה והחשובה מכל.